Bava Batra 245

Kapitel 245

א חלקו עם אחד וחלקו עם חמשה מה חלקו עם אחד פי שנים כאחד אף חלקו עם חמשה פי שנים כאחד

1 er erhält seinen Anteil bei einem [Bruder] und er erhält seinen Anteil bei fünf, wie er nun bei einem einen doppelten Anteil diesem gegenüber erhält, ebenso erhält er auch bei fünf einen doppelten Anteil jedem gegenüber,

ב או כלך לדרך זו חלקו עם אחד וחלקו עם ה' מה חלקו עם אחד פי שנים בכל הנכסים אף חלקו עם ה' פי שנים בכל הנכסים

2 so ist ja auch entgegengesetzt zu folgern: er erhält einen doppelten Anteil bei einem [Bruder], und er erhält einen doppelten Anteil bei fünf, wie er nun bei einem einen doppelten Anteil vom ganzen Vermögen erhält, ebenso erhält er auch bei fünf einen doppelten Anteil vom ganzen Vermögen.

ג ת"ל (דברים כא, טז) והיה ביום הנחילו את בניו התורה ריבתה נחלה אצל אחין הא אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון

3 Daher heißt es:am Tage, an dem er seine Söhne erben läßt, die Tora hat also den größeren Teil der Erbschaft den Brüdern zugesprochen; du hast daher den Schluß nicht nach der zweiten Fassung, sondern nach der ersten Fassung zu folgern.

ד ואומר (דברי הימים א ה, א) ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכורה ואומר (דברי הימים א ה, ב) כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף

4 Ferner heißt es:und die Söhne Reúbens, des Erstgeborenen Jisraéls; er war der Erstgeborene, als er aber das Lager seines Vaters entweihte, wurde seine Erstgeburt Joseph, dem Sohne Jisraéls, verliehen, nur fiel ihm genealogisch die Erstgeburt nicht zu. Ferner heißt es:Jehuda hatte die Obmacht unter seinen Brüdern, und Fürst war einer aus seiner Mitte; die Erstgeburt aber wurde Joseph zuteil.

ה נאמרה בכורה ליוסף ונאמרה בכורה לדורות מה בכורה האמורה ליוסף פי שנים כאחד אף בכורה האמורה לדורות פי שנים כאחד

5 Bei Joseph heißt es Erstgeburt und bei den übrigen Generationen heißt es Erstgeburt, wie nun bei Joseph das Erstgeburtsrecht im doppelten Anteile gegenüber jedem anderen bestand, ebenso besteht das Erstgeburtsrecht für die übrigen Generationen im doppelten Anteile gegenüber jedem anderen.

ו ואומר (בראשית מח, כב) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכי בחרבו ובקשתו לקח והלא כבר נאמר (תהלים מד, ז) כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני לא חרבי זו תפלה קשתי זו בקשה

6 Ferner heißt es:ich habe dir einen Teil mehr gegeben als deinen Brüdern, was ich aus der Hand des Emoriten mit meinem Schwerte und meinem Bogen genommen habe. – Hat er es denn mit seinem Schwerte und seinem Bogen genommen, es heißt ja:denn ich verlasse mich nicht auf meinen Bogen, und mein Schwert mir nicht!? – Vielmehr, unter Schwert ist das Gebet und unter Bogen ist die Fürbitte zu verstehen. –

ז מאי ואומר וכי תימא האי לכדר' יוחנן בן ברוקא הוא דאתא ת"ש ובני ראובן בכור ישראל

7 Wozu das ‘ferner’? – Man könnte glauben, jener Schriftvers deute auf die Lehre des R. Johan an b. Beroqa, so komm und höre: und die Söhne Reúbens, des Erstgeborenen Jisraéls.

ח וכי תימא בכורה מבכורתו לא גמרינן ת"ש והבכורה ליוסף

8 Wollte man erwidern, man folgere nicht ‘Erstgeburt’ von ‘seiner Erstgeburt‘, so komm und höre: die Erstgeburt aber wurde Joseph zuteil.

ט וכי תימא יוסף גופיה ממאי דפי שנים כאחד הוה תא שמע ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך

9 Und wenn man erwidern wollte, es sei nicht erwiesen, daß Joseph doppelt soviel wie jeder andere erhalten habe, so komm und höre: ich habe dir einen Teil mehr gegeben als deinen Brüdern.

י א"ל רב פפא לאביי אימא דיקלא בעלמא א"ל עליך אמר קרא (בראשית מח, ה) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי:

10 R. Papa sprach zu Abajje: Vielleicht nur eine Dattelpalme!? Dieser erwiderte: Deinetwegen sagt die Schrift:Ephrajim und Menaše sollen mir wie Reúben und Šimo͑n gelten.

יא בעא מיניה ר' חלבו מרבי שמואל בר נחמני מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף מה ראה ובחללו יצועי אביו כתיב אלא מה ראה שנתנה ליוסף

11 R. Helbo fragte R. Šemuél b. Naḥmani: Was veranlaßte Ja͑qob, die Erstgeburt Reúben abzunehmen und Joseph zu geben? – Was ihn veranlaßt hat, es heißt ja: als er das Lager seines Vaters entweihte!? – Vielmehr, was veranlaßte ihn, sie Joseph zu geben? –

יב אמשול לך משל למה הדבר דומה לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו לימים העשיר אותו יתום ואמר אהניהו לבעל הבית מנכסי א"ל ואי לאו דחטא ראובן לא מהני ליה ליוסף ולא מדעם

12 Ich will dir ein Gleichnis sagen, womit dies zu vergleichen ist. Einst nahm ein Hausherr ein Waisenkind in sein Haus, und als das Waisenkind später reich wurde, sprach es: Ich will diesen Hausherrn von meinem Vermögen genießen lassen. Jener entgegnete: Würde er denn, wenn Reúben nicht gesündigt hätte, Joseph nichts gegeben haben!?

יג אלא ר' יונתן רבך לא כך אמר ראויה היתה בכורה לצאת מרחל דכתיב (בראשית לז, ב) אלה תולדות יעקב יוסף אלא שקדמתה לאה ברחמים ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה

13 Dein Lehrer R. Jonathan erklärte es anders. Eigentlich sollte der Erstgeborene Rahel entstammen, denn es heißt:das sind die Nachkommen Ja͑qobs: Joseph, nur war ihr Leá durch Gebet zuvorgekommen; wegen der Frömmigkeit Rahels aber gab es ihr der Heilige, gepriesen sei er, zurück. –

יד מאי קדמתה לאה ברחמים דכתיב (בראשית כט, יז) ועיני לאה רכות מאי רכות אילימא רכות ממש אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב דכתיב (בראשית ז, ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה בגנות צדיקים דבר הכתוב אלא א"ר אלעזר שמתנותיה ארוכות

14 Wieso war ihr Leá durch Gebet zuvorgekommen? – Es heißt:Leá aber hatte matte Augen; was ist unter matt zu verstehen: wollte man sagen, wirklich matt, so ist ja nicht anzunehmen, daß die Schrift, die nicht einmal von einem unreinen Tiere schimpflich spricht, wie es heißt:von den reinen Tieren und von den Tieren, die nicht reinsind, vom Schimpfe der Frommen sprechen sollte. Vielmehr, erklärte R. Elea͑zar, ihre Gaben waren ausgedehnt.

טו רב אמר לעולם רכות ממש ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים שני בנים יש לה לרבקה שתי בנות יש לו ללבן גדולה לגדול וקטנה לקטן

15 Rabh erklärte: Tatsächlich wirklich matt, denn dies ist für sie kein Schimpf, sondern sogar ein Lob. Sie hatte auf den Straßen folgendes sagen hören: Ribqa hat zwei Söhne und Laban hat zwei Töchter; die ältere für den älteren und die jüngere für den jüngeren.

טז והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת גדול מה מעשיו איש רע הוא מלסטם בריות קטן מה מעשיו (בראשית כה, כז) איש תם יושב אוהלים והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה

16 Da ließ sie sich auf der Straße nieder und fragte: Was ist die Beschäftigung des älteren? – Er ist ein schlechter Mensch und plündert die Leute aus. – Was ist die Beschäftigung des jüngeren? – Er ist ein sanfter Mensch und sitzt in den Zelten. Hierauf weinte sie, bis ihr die Augenwimpern ausfielen.

יז והיינו דכתיב (בראשית כט, לא) וירא ה' כי שנואה לאה מאי שנואה אילימא שנואה ממש אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב בגנות צדיקים דבר הכתוב אלא ראה הקב"ה ששנואין מעשה עשו בפניה ויפתח את רחמה

17 Hierauf deutet auch der Schriftvers:da sah der Herr, daß Leá gehaßt war; was ist unter gehaßt zu verstehen: wollte man sagen, wirklich gehaßt, so ist ja nicht anzunehmen, daß die Schrift, die nicht einmal von einem unreinen Tiere schimpflich spricht, vom Schimpfe der Frommen sprechen sollte. Vielmehr sah der Heilige, gepriesen sei er, daß ihr die Handlungen E͑savs verhaßt waren, da öffnete er ihren Muttermund. –

יח ומאי צניעות היתה בה ברחל דכתיב (בראשית כט, יב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא והלא בן אחות אביה הוא אלא אמר לה מינסבת לי אמרה ליה אין מיהו אבא רמאה הוא ולא יכלת ליה

18 Worin bestand die Frömmigkeit Raḥels? – Es heißt:da erzählte Ja͑qob der Raḥel, daß er der Bruder ihres Vaters, und daß er der Sohn der Ribqa sei; er war ja der Sohn der Schwester ihres Vaters!? Vielmehr sprach er zu ihr: Willst du von mir geheiratet sein? Sie erwiderte: Ja, aber mein Vater ist hinterlistig, und du wirst ihm nicht beikommen.

יט אמר לה מאי רמאותיה אמרה ליה אית לי אחתא דקשישא מינאי ולא מנסבא לי מקמה אמר לה אחיו אני ברמאות [א"ל] ומי שרי להו לצדיקי לסגויי ברמאותא אין (שמואל ב כב, כז) עם נבר תתבר ועם עקש תתפל מסר לה סימנין

19 Da fragte er sie, welche List er zu befürchten habe, und sie erwiderte ihm: Ich habe eine Schwester, die älter ist als ich, und er will mich nicht vor dieser verheiraten. Hierauf sprach er zu ihr: Ich bin sein Bruder in! der Listigkeit. – Dürfen denn die Frommen sich einer List bedienen!? – Freilich, mit den Lautern verfährst du lauter, mit den Verkehrten verdreht. Darauf gab er ihr Erkennungszeichen.

כ כי קא מעיילי לה ללאה סברה השתא מיכספא אחתאי מסרתינהו ניהלה והיינו דכתיב (בראשית כט, כה) ויהי בבקר והנה היא לאה מכלל דעד השתא לאו לאה היא אלא מתוך סימנים שמסר לה יעקב לרחל ומסרתה ללאה לא הוה ידע לה עד ההיא שעתא

20 Als man später Leá hineinführte, dachte sie, nun werde ihre Schwester beschämt werden, und sie verriet ihr diese. Deshalb heißt es:am Morgen, da war es Leá; war es bis dann nicht Leá? Vielmehr, da Rahel die Erkennungszeichen, die Ja͑qob ihr gab, Leá verriet, merkte er es bis dann nicht.

כא בעא מיניה אבא חליפא קרויא מר' חייא בר אבא בכללן אתה מוצא שבעים בפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד אמר ליה תאומה היתה עם דינה דכתיב (בראשית מו, טו) ואת דינה בתו אלא מעתה תאומה היתה עם בנימן דכתיב

21 Abba Ḥilpha aus Qeruja fragte R. Ḥija b. Abba: Bei der summarischen Aufzählung findest du siebzig, und bei der speziellen findest du siebzig weniger eines!? Dieser erwiderte: Dina hatte eine Zwillingsschwester, denn es heißt:und seineTochter Dina. – Demnach hatte auch Binjamin eine Zwillingsschwester, denn es heißt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel